הנוֹסח השומרוני של התורה כולל את החומש בלבד, את שאר ספרי המקרא אין השומרונים רואים כמקודשים. עך פי המסורת השומרונית, עזרא הסופר שינה חלק מהטקסט המקורי של נוסח חמשת חומשי התורה, ובכך למעשה גרם לקיומם של נוסחים שונים של תורת משה.
השומרונים מחזיקים בנוסח התורה העתיק ביותר בן כ-3650 שנה (13 שנה לבואם של בני ישראל לארץ כנען), כתב יד זה מכונה בשם "ספר אַבִישׁוּעַ". לפי המסורת השומרונית, את הספר כתב אבישוע בן פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן (הוא מציין זאת באקרוסטיכון בין פרקי התורה "אני אבישע בן פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן כותב ספר תורה זה יג שנים למובא בני ישראל לארץ כנען "). הספר נכתב על גבי עור מעובד של בהמה ובאמצעות תערובת דיו האופיינית לתקופה. חוקרים אשר בדקו בבדיקת פחמן את הספר, העריכו את גילו כבן 1600 וחלקם שיערו כי הוא בן 2500 שנה. ע"פ האמונה השומרונית הספר עתיק יותר, ומיוחס לאחד משנים עשר הספרים שקיבל כל שבט בכניסה לארץ ישראל לאחר מות משה. הספר העתיק נשמר בבית הכנסת השומרוני בהר-גריזים בארון זכוכית בתנאי ואקום, ונחשף לקהל המתפללים רק בפסח שבועות וסוכות.
