
שכונת נווה פנחס בחולון היא אחד משני מרכזי החיים המרכזיים של הקהילה השומרונית בעולם, לצד קריית לוזה שעל הר גריזים. השכונה משמשת זה עשרות שנים מרכז מגורים, תפילה, קהילה ותרבות לבני העדה השומרונית החיים בישראל.
כמחצית מבני הקהילה השומרונית מתגוררים כיום בחולון ובסביבת שכונת נווה פנחס. לצד חייהם כחלק מהחברה הישראלית, ממשיכים בני הקהילה לשמור על מסורתם, על נוסח התורה השומרוני, על הכתב השומרוני, על חגי התורה ועל הקשר הדתי וההיסטורי להר גריזים.
שכונת נווה פנחס – בקצרה
| שנת הקמה | 1951 |
| מיקום | מזרח העיר חולון |
| שם השכונה | על שם הכהן פנחס בן אברהם, מראשי הקהילה השומרונית בחולון |
| הרחוב המרכזי | רחוב בן עמרם, על שם משה בן עמרם |
| אופי הבנייה | בתים נמוכים לצד בניינים שנוספו בהמשך |
| בתי כנסת | שני בתי כנסת שומרוניים |
| מרכז החיים הנוסף של הקהילה | קריית לוזה שעל הר גריזים |
הקמת שכונת השומרונים בחולון
עד להקמת השכונה היו משפחות שומרוניות שחיו בישראל מפוזרות במספר מקומות. הפיזור הקשה על קיום חיי קהילה רציפים ועל שמירת המסורת, התפילות והמנהגים המיוחדים של העדה.
מי שסייע באופן משמעותי להקמת מרכז שומרוני בחולון היה יצחק בן־צבי, לימים נשיאה השני של מדינת ישראל. בן־צבי חקר במשך שנים את קהילות ישראל וגילה עניין מיוחד בקהילה השומרונית, בהיסטוריה שלה ובמסורתה.
בתחילת המאה ה־20 נפגש בן־צבי עם אברהם בן מרחיב צדקה הצפרי, שמע ממנו את סיפורה של הקהילה והעמיק בחקר השומרונים. בהמשך אף פרסם מחקרים וכתבים שעסקו בעדה.
בן־צבי הבין כי קהילה קטנה אינה יכולה לשמור לאורך זמן על זהותה כאשר משפחותיה מפוזרות. לכן פעל להקמת שכונה שבה יוכלו בני העדה לחיות יחד, להתפלל יחד ולהעביר את מסורתם לדורות הבאים.
למה נבחרה העיר חולון?
יצחק בן־צבי פנה לראש עיריית חולון באותה תקופה, פנחס איילון, אשר הסכים לסייע בהקמת השכונה והקצה לבני הקהילה שטח של כ־15 דונם במזרח העיר.
חולון התאימה לצורכי הקהילה בשל מיקומה במרכז הארץ, הקרבה למקומות עבודה והאפשרות להקים בה ריכוז קהילתי מסודר. הקמת השכונה אפשרה למשפחות השומרוניות לנהל חיים מודרניים בישראל, מבלי לוותר על חיי הקהילה ועל המסורת.
השנים הראשונות בשכונה
בשנת 1951 הוקמה שכונת השומרונים בחולון. בתחילת הדרך חיו המשפחות הראשונות באוהלים ובתנאים פשוטים. בהדרגה נבנו במקום בתים חד־קומתיים, והשכונה החלה לקבל את צורתה הקבועה.
בשנת 1963 נחנך בשכונה בית הכנסת השומרוני, בטקס שבו נכח גם יצחק בן־צבי. בית הכנסת הפך למוקד מרכזי לתפילה, לקריאת התורה, להתכנסויות קהילתיות ולמידה של המסורת.
בשנת 1981 נוספו בשכונה בניינים בני מספר קומות, בעקבות גידול במספר המשפחות. עם השנים התרחב אזור המגורים של בני הקהילה גם לכיוון הרחובות מעלות ומרבד הקסמים.
גבולות השכונה ומבנה הרחובות
הרחוב המרכזי של שכונת נווה פנחס הוא רחוב בן עמרם, הקרוי על שמו של משה בן עמרם. אזור השכונה גובל ברחובות המלאכה, מרבד הקסמים, מעלות ועמוס.
הבנייה בשכונה משלבת בתים נמוכים מהתקופה הראשונה לצד בניינים שנבנו בשלבים מאוחרים יותר. במרכז השכונה נמצאים בתי הכנסת השומרוניים, המשמשים מוקד דתי וקהילתי.
החיים בשכונת נווה פנחס כיום
שכונת נווה פנחס אינה רק מקום מגורים. היא מהווה מרכז חברתי, משפחתי ודתי שבו מתקיימים חיי הקהילה השומרונית בחולון.
בני הקהילה עובדים במגוון תחומים, לומדים במוסדות חינוך ואקדמיה, משרתים בצה"ל ומשתלבים בחברה הישראלית. לצד זאת הם שומרים על זהותם הייחודית, על מועדי התורה, על כללי השבת, על דיני הכשרות ועל התפילה בנוסח השומרוני.
הקשר בין המשפחות בשכונה הדוק. חתונות, בריתות, חתם תורה, אירועים משפחתיים, תפילות וחגים מתקיימים במסגרת קהילתית רחבה, שבה בני המשפחות מכירים זה את זה ונושאים באחריות משותפת להמשך קיומה של העדה.
בתי הכנסת השומרוניים בחולון
בשכונה פועלים שני בתי כנסת שומרוניים. בתי הכנסת משמשים לתפילות השבת והחגים, לקריאת התורה ולשמירת המנהגים הדתיים של העדה.
התפילה השומרונית מבוססת על התורה השומרונית ועל מסורת תפילה העוברת מדור לדור. חלק מן התפילות נקראות בעברית שומרונית ובכתב השומרוני העתיק.
בתי הכנסת משמשים גם מקום שבו ילדים ובני נוער לומדים את הקריאה, את התפילה, את הכתב ואת מסורת הקהילה.
שבת וחגים בשכונה
יום השבת תופס מקום מרכזי בחיי בני הקהילה. במהלך השבת מתקיימות תפילות בבתי הכנסת, והמשפחות שומרות על כללי השבת בהתאם למסורת השומרונית.
גם החגים מצוינים בשכונה במסגרת משפחתית וקהילתית. בחג הסוכות מקימות המשפחות סוכות בתוך הבתים ומקשטות את תקרתן בפירות רבים. בראש השנה, ביום הכיפורים ובחג המצות מתקיימות תפילות וטקסים בהתאם ללוח השנה השומרוני.
חלק מן החגים והטקסים המרכזיים אינם מתקיימים בחולון אלא בהר גריזים, ובהם זבח הפסח והעליות לרגל.
הקשר בין חולון להר גריזים
למרות שמחצית מהקהילה חיה בחולון, הר גריזים נותר המרכז הדתי והרוחני של השומרונים.
בני הקהילה מחולון עולים להר גריזים במועדים המרכזיים של השנה. רבים מהם שוהים בקריית לוזה בתקופות החגים, משתתפים בתפילות, בעליות לרגל ובזבח הפסח.
כך מתקיים קשר קבוע בין שני מרכזי החיים של הקהילה: המרכז העירוני בחולון והמרכז הדתי וההיסטורי שעל הר גריזים.
שימור המסורת בדור הצעיר
אחד האתגרים המרכזיים של קהילה קטנה הוא העברת המסורת לדורות הבאים. בשכונת נווה פנחס לומדים הילדים את התורה, את הכתב השומרוני, את התפילות, את מנהגי החגים ואת תולדות הקהילה.
הלימוד מתקיים בתוך המשפחה, בבתי הכנסת ובמסגרות קהילתיות. לצד הלימודים הרגילים במערכת החינוך הישראלית, בני הדור הצעיר מקבלים גם חינוך שומרוני המאפשר להם להכיר את זהותם ולהמשיך אותה.
ביקור בשכונת השומרונים בחולון
בשכונה מתקיימים סיורים, הרצאות ומפגשים לקבוצות, תלמידים, חוקרים, מוסדות אקדמיים ותיירים מהארץ ומחו"ל.
במהלך הביקור ניתן ללמוד על:
- ההיסטוריה של הקהילה השומרונית
- התורה השומרונית
- הכתב השומרוני העתיק
- השבת והחגים
- הר גריזים
- זבח הפסח
- חיי הקהילה בחולון
- השילוב בין מסורת עתיקה לחיים בישראל המודרנית
ביקור קבוצתי או כניסה לבתי הכנסת מומלץ לתאם מראש עם בני הקהילה.
חשיבותה של שכונת נווה פנחס
הקמת שכונת נווה פנחס הייתה צעד משמעותי בהמשך קיומה של הקהילה השומרונית בישראל. היא אפשרה למשפחות לחיות יחד, להקים בתי כנסת, לקיים חיי קהילה ולהעביר את המסורת לדורות הבאים.
מאז הקמתה בשנת 1951 הפכה השכונה לאחד משני העוגנים המרכזיים של הקהילה השומרונית בעולם. היא מסמלת את יכולתה של הקהילה לשמור על זהות בת אלפי שנים, ובו בזמן להשתלב בחברה הישראלית המודרנית.



















