השומרונים ידועים כשומרי הדת והתרבות העתיקה של עם ישראל. כותבים בכתב שונה מהיום, הכתב העברי הקדום; מתפללים בלשון ובמבטא העברי העתיק אשר היה שגור גם בפי אחיהם היהודים עד המאה השנייה לספירה; ואמונים על נוסח התורה הקדום ומסורת עתיקת יומין מבריאת העולם ועד לימינו אלה.
הפילוג בין היהודים לשומרונים, עפ"י מקורות המקרא ביהדות, נוצר בימי בית שני כאשר בקשו השומרונים להשתתף בבניית בית המקדש ונדחו ע"י היהודים בטענה כי השומרונים אינם משתייכים לבני ישראל. בעקבות זאת לדעת המקרא, חל קרע בין שני העמים והשומרונים הקימו עותק של בית המקדש משלהם בראש הר-גריזים.
בתחילת המאה החמישית לספירה, מנו השומרונים לכמעל שתי מיליון נפשות שהתפזרו בכל רחבי ארץ-ישראל. שלטונות מתחלפים בתדירות גבוהה, המרות-דת, לאיסלאם ולנצרות, גזרות ורדיפות שונות הביאו את הקהילה ל146 נפשות בתחילת המאה ה-20 (1917). משנות השלושים של המאה חל שיפור יחסי במניין הקהילה ומאז השומרונים נמצאים בהתפתחות הדרגתית בכל תחומי החיים. נכון לשנת 2015 מונה הקהילה כ-800 נפש. מחציתם בהר-גריזים ומחציתם בחולון. בין תאריה הלא מעטים, ניתן לומר על קהילת השומרונים כי הם העם העתיק ביותר בעל המורשת העתיקה ביותר.
1. אל אחד, אלוהי אברהם יצחק ויעקב.
2. נביא אחד, משה בן-עמרם. הנביא האחרון בכרוניקה השומרונית. אחריו כולם מנהיגים ולא נביאים.
3. תורת משה, חמשת חומשי תורה בלבד (אצל השומרונים הנוסח שונה במעט).
4. מקום קדוש – הר-גריזים. הוא המקום הנבחר והקדוש ביותר לקהילה.
5. יום אחרית הימים – יום תשלום לרשעים ושכר לצדיקים (נקם ושלם).
השומרונים מקיימים את הכתוב בתורה כלשונה. שומרים את השבת כהלכתה, מחוייבים לארץ ישראל,
וחוגגים 7 חגים/מועדים מקראיים בלבד:
1. פסח בי"ד לחודש ניסן – זבח פסח.
2. חג המצות – שבעת הימים שלאחר הפסח.
3. שבועות – 50 יום לאחר השבת של חג הפסח.
4. ראש החודש השביעי, יום תרועה.
5. יום כיפור – לאחר עשרת ימי תשובה מראש החודש השביעי.
6. סוכות – שבעה ימים יושבים בסוכות מארבעת המינים.
7. שמיני עצרת – הוא שמחת תורה.
