חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים במסורת השומרונית, לצד חג הפסח וחג השבועות. במשך שבעת ימי החג מקיימים השומרונים את מצוות הישיבה בסוכה, בהתאם לציווי המקראי: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כ"ג, מ"ב).
ייחודה של הסוכה השומרונית הוא בכך שברוב המקרים היא מוקמת בתוך הבית ולא מחוצה לו. תקרת הסוכה מתמלאת במאות פירות צבעוניים, ארבעת המינים וקישוטים נוספים, ויוצרת מראה ייחודי שהפך לאחד מסמליה המזוהים ביותר של העדה השומרונית.
| מיקום הסוכה | ברוב הבתים מוקמת בתוך הבית |
| מסורת קדומה | עד המאה ה־16 נבנו הסוכות תחת כיפת השמיים |
| שיטת הקישוט | הפירות נתלים מהתקרה על גבי רשת ברזל |
| משך הבנייה | בדרך כלל מספר ימים לפני החג |
| ביקורים | במהלך חול המועד ניתן לבקר בסוכות ובקהילה |
| אחד משלושת הרגלים | לצד חג הפסח וחג השבועות |
הסוכה בתוך הבית
עד המאה ה־16 נהגו השומרונים לבנות את הסוכות תחת כיפת השמיים, בדומה למקובל במסורות נוספות.
במשך השנים סבלו בני הקהילה מהתנכלויות חוזרות לסוכותיהם. במקרים שונים נהרסו הסוכות, הושחתו ואף הוצתו. בעקבות זאת הוחלט להעביר את הסוכה אל תוך הבית, כדי לשמור על קדושתה ולאפשר את קיום החג ללא הפרעה.
כיום יש לכך גם סיבה מעשית. משפחות רבות מתגוררות בבנייני מגורים ללא חצר פרטית, ולכן הקמת הסוכה בתוך הבית מאפשרת לכל משפחה לקיים את מצוות החג. כאשר קיימת חצר או שטח מתאים, יש משפחות שבוחרות להקים את הסוכה גם מחוץ לבית.
מבנה הסוכה
הסוכה השומרונית בנויה ממסגרת ברזל המחוברת לתקרת הבית. אל המסגרת מחברים רשת מתכת שעליה מניחים את ארבעת המינים, ולאחר מכן תולים עשרות ולעיתים מאות פירות היוצרים תקרה צבעונית ומרשימה.
בין הפירות הנפוצים ניתן למצוא: רימונים , אתרוגים, לימונים, אשכוליות, חבושים ועוד.
כל משפחה מעצבת את הסוכה בסגנונה הייחודי. יש המעדיפים עיצוב מסורתי, ואחרים יוצרים דוגמאות וצורות שונות באמצעות צבעי הפירות. לעיתים מוסיפים גם תאורה וקישוטים, אך עיקר יופייה של הסוכה נשען על הפירות הטבעיים.
שלבי בניית הסוכה
השלבים הבאים מתייחסים לסוכה השומרונית הנבנית בתוך הבית ומבוססת על מסגרת ורשת ברזל. קיימות גם שיטות בנייה נוספות.
- הכנת מסגרת הברזל
- פריסת רשת המתכת
- הנחת ארבעת המינים
- ניקוי והכנת הפירות
- קשירת חוטי הברזל לפירות
- תליית הפירות על הרשת
- הוספת קישוטים ותאורה
העלייה לרגל להר גריזים
חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים שבהם עולים השומרונים להר גריזים.
במהלך החג מגיעים בני הקהילה המתגוררים בחולון להר גריזים ומשתתפים בתפילה חגיגית הנמשכת מספר שעות. לאחר התפילה נוהגים בני המשפחה והחברים לבקר זה את זה בהר, ובהמשך שבים לבתיהם להמשך חגיגות החג.
חול המועד סוכות
במהלך חול המועד נוהגים בני הקהילה לבקר זה את זה, לארח בני משפחה וחברים ולפתוח את בתיהם גם בפני מבקרים המבקשים להתרשם מהסוכות.
בימים אלו מתקיימים גם סיורים מודרכים, המאפשרים להכיר מקרוב את המסורת השומרונית, את אורח החיים ואת מלאכת בניית הסוכה.
שמיני עצרת (שמחת תורה)
ביום השמיני של החג מציינים השומרונים את שמיני עצרת, המכונה גם שמחת תורה.
לאחר תפילת הבוקר מוציאים הכהנים את ספר התורה מבית הכנסת, ותהלוכה חגיגית מלווה אותו ברחובות השכונה בקול שירה, תופים ומחולות.
התהלוכה מאפשרת גם למבוגרים, לחולים ולמי שלא יכלו להגיע לבית הכנסת במהלך השנה לראות את ספר התורה ולהשתתף בשמחת החג.
יום זה מסיים את חגי חודש תשרי ואת תקופת החגים.
💡 הידעת?
- הסוכה השומרונית הייתה בעבר מוקמת תחת כיפת השמיים, ורק החל מהמאה ה־16 החלה המסורת של בנייתה בתוך הבית.
- מרבית קישוטי הסוכה עשויים מפירות אמיתיים, ולא מקישוטים מלאכותיים.
- כל פרי נקשר בנפרד לרשת הברזל באמצעות חוטי מתכת דקים, ולכן בניית הסוכה אורכת מספר ימים.
- כמעט שאין שתי סוכות זהות – כל משפחה מעצבת את סידור הפירות בצורה שונה.
- במהלך חול המועד פותחים בני הקהילה את בתיהם למבקרים המעוניינים להכיר מקרוב את המסורת השומרונית.
שאלות נפוצות
למה הסוכה השומרונית נמצאת בתוך הבית?
במשך השנים סבלו השומרונים מהתנכלויות לסוכות שנבנו תחת כיפת השמיים. בעקבות זאת החלו להקים את הסוכה בתוך הבית. כיום קיימות גם סיבות מעשיות, בעיקר עבור משפחות המתגוררות בבנייני מגורים.
האם כל הסוכות בנויות באותה צורה?
לא. למרות שעקרון הבנייה דומה, כל משפחה מעצבת את הסוכה באופן שונה, הן בסידור הפירות והן בעיצוב הכללי.
האם ניתן לבקר בסוכות השומרונים?
כן. במהלך חול המועד ניתן להשתתף בסיורים ולבקר בסוכות, בדרך כלל במסגרת ביקורים מאורגנים או בתיאום מראש.
האם השומרונים עולים לרגל בחג הסוכות?
כן. חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים שבהם מתקיימת העלייה לרגל להר גריזים, לצד חג הפסח וחג השבועות.
קראו עוד:
עדכון אחרון: יולי 2026. עמוד זה נכתב ונערך על ידי גיא יהושע, בן הקהילה השומרונית, מתוך היכרות אישית עם ההיסטוריה, המסורת ואורח החיים של העדה. המידע מבוסס על המסורת השומרונית, ידע משפחתי העובר מדור לדור, מסמכי הקהילה ומקורות היסטוריים. צילומים בגלריה: אורי אורחוף