התורה, הכתב והמזוזות השומרוניים
הכתב השומרוני הוא למעשה הכתב העברי הקדום והוא בן למעלה מ-4,000 שנים, אשר הפך לימים לכתב של ימינו, הכתב העברי המודרני.
האלף-בית השומרוני בנוי מעשרים ושתיים אותיות, כמו הכתב העברי של היום, ללא אותיות סופיות.
גם בכתב השומרוני, כמו בכתב המודרני, קיימים שני סוגי כתב:דפוס-אותיות גדולות, וכתיב -אותיות קטנות. האותיות הגדולות מופיעות בספר תורה, ואילו האותיות הקטנות משמשות בד"כ לסידורי התפילה.
לשומרונים ספר תורה עתיק בן מעל 3,650 שנה (13 שנה לבואם של בני ישראל לארץ כנען). ספר זה נכתב על גבי עור מעובד של בהמה ובאמצעות תערובת דיו אופיינית לתקופה הספר נכתב באותיות העבריות הקדומות – הכתב השומרוני.
בתורה השומרונית קיימים מספר הבדלים בין הנוסח השומרוני לנוסח היהודי. אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר הוא למעשה "במקום אשר בחר אלוהים לשכן את שמו שם", במקום הנוסח היהודי שמציע: "במקום אשר יבחר".
הבדל משמעותי לא פחות מופיע בעשרת הדברות אשר מצווה אלוהים את בני ישראל. בנוסח השומרוני הדיבר העשירי הוא להקים מזבח בהר גריזים, דיבר אשר לא קיים כלל בנוסח היהודי, שמציע את דברי הפתיחה "אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" כדיבר, לעומת הדעה השומרונית כי אין מדובר בדיבר אלא בדברי פתיחה בלבד כאמור. הדיבר העשירי מהנוסח השומרוני מובא כאן לפניכם:
"והיה בְּעָבְרְכֶם אֶת-הַיַּרְדֵּן, תָּקִימוּ אֶת-הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, בְּהַר גריזים; וְשַׂדְתָּ אוֹתָם, בַּשִּׂיד. וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ, לַה' אֱלֹהֶיךָ: מִזְבַּח אֲבָנִים, לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה, אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ;"
קיימים עוד מספר הבדלים שונים כגון: "שמור את יום השבת לקדשהו" מול "זכור את יום השבת לקדשהו" ועוד, אך גרעין ה'סכסוך' מאז ומעולם היה בחירת המקום הקדוש, ירושלים או הר גריזים.
המזוזה השומרונית, אף היא, כתובה בכתב העברי הקדום.המזוזה השומרונית אינה זהה למזוזה הרגילה המוכרת אלא פסוקים נבחרים מהתנך שיכולים להימצא בכל מקום בבית השומרוני-יש הבוחרים לשים את הפסוק במסגרת תמונה בסלון הבית או בכניסה לבית חרוט על גבי לוח שיש משובח עבודת יד. את המזוזות תמצאו בכל בית שומרוני וכן בבית הכנסת.
הכתובה השומרונית ביום הנישואים, ובכלל, כל טקסט דתי רשמי של הקהילה השומרונית בנושא דת, נכתב באותיות קודש אלו. אין השומרונים משתמשים בשפה זו לדיבור היומיומי, אך בכל הקשור לתפילות, ברכות וקודש – ישתמשו השומרונים בשפה העברית העתיקה.
הקריאה של הכתב עצמו נשמעת מאוד דומה לעברית של ימינו.