מנהגי אבלות

במהלך השבעה, יפקדו את בית המת כל השומרונים כולם. השבטיות השומרונית מצמצמת את כאב האבדן למינימום האפשרי. בבוקר ובערב ישאו השומרונים תפילה בבית המת במשך כל השבעה לעילוי נשמתו של המת.

השומרוני שנפטר, אינו נשלח חסר כל למנוחת העולמים – לבוש בחליפת השבת המסורתית, עטוף טלית לבנה וכובע לראשו ייטמן בחלקתו. השומרונים מאמינים כי ביום נקם ושלם, יום הדין, יחזרו המתים לבושים במיטב חליפותיהם.

השומרונים מקפידים שלא לגעת בקברים בכלל ובמת בפרט, ככתוב בתורה: "וְכֹל אֲשֶׁר-יִגַּע עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה, בַּחֲלַל-חֶרֶב אוֹ בְמֵת, אוֹ-בְעֶצֶם אָדָם, אוֹ בְקָבֶר–יִטְמָא, שִׁבְעַת יָמִים" (במדבר יט' טז'). אדם שנגע במת או בקבר, חייב לטבול במים ועד אז לא לגעת באף אדם אחר, ובמשך שבעה ימים לא יבוא אל הקודש, כגון בית כנסת או ספר תורה.