מנהג הנידה

"דַּבֵּראֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה זָכָר–וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּו‍ֹתָהּ תִּטְמָא. וּביּוֹם,הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים, תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה; בְּכָל-קֹדֶשׁ לֹא-תִגָּע, 
וְאֶל-הַמִּקְדָּשׁלֹא תָבֹא, עַד-מְלֹאת, יְמֵי טָהֳרָהּ. וְאִם-נְקֵבָה תֵלֵד, וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם
כְּנִדָּתָהּ; וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים,
תֵּשֵׁבעַל-דְּמֵי טָהֳרָה" (ויקרא יב',פס' ב-ה).

אחרי לידת בן נחשבת האשה לא טהורה במשך 40 יום ובלידת בת 80 יום שלמים. ימים אלה מחולקים. בהולדת בן, הימים מחולקים ל-7 ימים כימי נידה ו-33 ימים אינה רשאי לגשת אל הקודש.(דהיינו לגעת בגבר או להגיע לבית הכנסת).ובהולדת בת הימים מחולקים ל-14 ימי נידה ו-66 ימים שאינה רשאית לגשת אל הקודש.