שבועות
חג השבועות השומרוני תמיד יצא ביום ראשון, וזאת עקב ההבדל בין הספירה של הימים בין פסח לשבועות בין היהודים לשומרונים. ע"פ השומרונים יש לספור ממחרת השבת שאחרי חג הפסח, והחג יחול ביום החמישים לספירת העומר. לשם השוואה – בקהילה היהודית סופרים מיד לאחר חג הפסח (ולא ממחרת השבת הראשונה). כתוצאה מספירה זאת של השומרונים, חג השבועות יחול לעולם ביום ראשון – בעקבות השבת הכפולה (שבת + ראשון) מנצלים השומרונים חג זה לנסיעה להר גריזים ובילוי החג יחד עם כל הקהילה.
בערב חג השבועות, שיוצא תמיד במוצאי שבת כאמור, השומרונים אינם אוכלים אוכל חם משום שאינם מבשלים בשבת, ולכן שולחן ערב החג מורכב מסוגי גבינות רבים ומבחר סלטים עשיר.
בין שבת לראשון בלילה, קצת לפני השעה 4 לפנות בוקר, משכימים השומרונים קום, ומקיימים את מצוות העלייה לרגל. השומרונים עולים ברגל לפסגת ההר ע"מ לשאת שם תפילה. העלייה לרגל מלווה בשירת הים אשר אותה שרים השומרונים במשך ההליכה. בתום תפילה זו מבקרים כהני העדה את בתי האב השומרונים ומברכים אותם בברכת חג שמח.
כמו בכל עלייה לרגל (שבועות סוכות ופסח) עוצרים השומרונים לתפילה ב-6 נקודות:
1. מקום ה"אבנים", 12 האבנים שיהושע בן נון הציב בעת הכנסו לארץ ישראל.
2. מקום מזבח "אדם"ו"שת" בנו.
3. מקום "גבעת עולם"- ע"פ האמונה השומרונית זהו המרכז הרוחני של העולם.
4. מקום "אלהים יראה" – בו היה האייל שנראה בסבך לאברהם ואותו הקריב במקום יצחק בנו.
5. מזבח "יצחק"- המקום בו עמד אברהם לעקוד את יצחק.
6. מקום "מזבח נח"-המזבח שנח הניח אחרי שיצא מהתיבה.
בכל נקודה נושאים תפילה ומקיימים את טקס הנפת ספר התורה ע"י הכהן.