הר גריזים (הרגריזים)

הר גריזים – ההר הקדוש לקהילה השומרונית

הר גריזים, המכונה במסורת השומרונית גם הרגריזים, הוא המקום הקדוש ביותר לקהילה השומרונית והמרכז הרוחני, הדתי וההיסטורי שלה. על פי התורה והמסורת השומרונית, זהו ההר שבחר אלוהים לשכן עליו את שמו, המקום הנבחר לעבודתו ומוקד האמונה השומרונית במשך יותר משלושת אלפים שנה.

קדושתו של הר גריזים אינה שייכת לעבר בלבד. גם כיום הוא מהווה מרכז חי של תפילה, עלייה לרגל וקיום מצוות התורה. בני הקהילה מתפללים לכיוונו, עולים לפסגתו בשלושת הרגלים ומקיימים למרגלותיו את זבח הפסח, כפי שעשו אבותיהם במשך דורות רבים.

בראש ההר שוכנת קריית לוזה – אחד משני מרכזי החיים של הקהילה השומרונית – ובה מתגוררים בני הקהילה ומקום מושבו של הכהן הגדול. עבור השומרונים, הר גריזים אינו רק אתר קדוש, אלא לב החיים הדתיים והקהילתיים עד ימינו.

מידע מהיר על הר גריזים

שםהר גריזים (במסורת השומרונית: הרגריזים)
גובהכ־886 מטרים מעל פני הים
מיקוםמדרום לעיר שכם, בהרי השומרון
חשיבותהמקום הקדוש ביותר באמונה השומרונית
יישוב שומרוניקריית לוזה
אירועים מרכזייםזבח הפסח, העליות לרגל, תפילות החגים
מנהיגות דתיתמקום מושבו של הכהן הגדול
ביקוריםאפשריים בתיאום מראש

מפת הגעה להר גריזים וקריית לוזה

מפת הגעה להר גריזים

מדוע ההר קדוש לשומרונים?

על פי האמונה השומרונית, ההר הנבחר הוא המקום שבו בחר אלוהים לשכן את שמו. קדושתו מבוססת על התורה, והיא נשמרת במסורת השומרונית ברציפות במשך אלפי שנים. בני הקהילה מכוונים אליו את תפילותיהם ורואים בו את המרכז לעבודת אלוהים מאז ימי משה ויהושע ועד היום. על פי המסורת השומרונית, במקום זה התקיימו אירועים מרכזיים בתולדות עם ישראל והוא ממשיך לשמש מוקד לחיי הדת של העדה. גם בתקופות של רדיפות, גזירות וצמצום משמעותי במספר בני הקהילה, לא נותק הקשר אל המקום הנבחר. השומרונים המשיכו לעלות אליו, להתפלל לכיוונו ולשמור על קדושתו מדור לדור.

המקום הנבחר בתורה השומרונית

בתורה נצטוו בני ישראל להגיע אל הר הברכה לאחר כניסתם לארץ. משה ציווה כי שישה שבטים יעמדו לברכה ושישה לקללה, במעמד חידוש הברית בין אלוהים לעם ישראל. בנוסח התורה השומרונית מודגש כי המקום הנבחר לעבודת אלוהים הוא הר גריזים. בעשרת הדיברות בנוסח השומרוני מופיע גם הציווי להקים עליו מזבח לאחר מעבר הירדן והכניסה לארץ. עבור בני הקהילה, אין זו פרשנות מאוחרת אלא חלק בלתי נפרד מן התורה כפי שנמסרה למשה ונשמרה במסורת השומרונית לאורך הדורות.

מעמד הברכה

לאחר כניסת בני ישראל לארץ התקיים מעמד הברכה והקללה בין הר גריזים להר עיבל. שישה שבטים ניצבו על הר הברכה ושישה על הר עיבל, בעוד הכהנים והלויים הכריזו בפני העם את דברי הברית. במסורת השומרונית מסמל מעמד זה את חידוש הברית בין אלוהים לבין עם ישראל ואת בחירת המקום לעבודתו. מיקומם של שני ההרים משני עברי עמק שכם מדגיש את חשיבותו של האזור ואת מקומו המרכזי במסורת השומרונית.

המשכן והמקום הנבחר

על פי המסורת השומרונית, לאחר כניסת בני ישראל לארץ הקים יהושע בן נון את המשכן על הר גריזים, בהתאם לציווי התורה. מכאן התנהלה עבודת הקודש, הוקרבו הקורבנות והכהנים הנהיגו את העם. במשך דורות היה המקום מרכז החיים הדתיים של בני ישראל. לפי המסורת השומרונית, הקרע בין השומרונים לבין שאר ישראל החל כאשר עלי הכהן עזב את המקום והקים משכן אחר בשילה. בני הקהילה נשארו נאמנים למקום שבחר אלוהים.

עקדת יצחק

על פי המסורת השומרונית, עקדת יצחק התרחשה על הר גריזים. לשם עלה אברהם עם בנו יצחק כדי לקיים את מצוות אלוהים. בפסגת ההר מזוהים המקום שבו עמד אברהם לעקוד את בנו והמקום המכונה "אלוהים יראה", שבו נראה האיל שנאחז בסבך והוקרב במקום יצחק. סיפור העקדה מעניק למקום משמעות נוספת ומחבר את קדושתו לימי האבות.

המקומות הקדושים

בפסגת ההר ובסביבתה נמצאים אתרים המקודשים במסורת השומרונית. במהלך העליות לרגל עוברים בני הקהילה בין התחנות, קוראים מן התורה ומזכירים את האירועים הקשורים לכל אחת מהן.

מקום האבנים — המקום שבו הציב יהושע בן נון את שתים־עשרה האבנים, המסמלות את שנים־עשר שבטי ישראל.

מזבח אדם ושת — לפי המסורת, כאן הקימו אדם הראשון ובנו שת מזבח לעבודת אלוהים.

גבעת עולם — אחד המקומות הקדושים ביותר במסורת השומרונית, הנחשב למרכזו הרוחני של העולם.

אלוהים יראה — המקום שבו נראה האיל שנאחז בסבך והוקרב במקום יצחק.

מזבח יצחק — המקום שבו, על פי המסורת השומרונית, התרחשה עקדת יצחק.

מזבח נח — המקום שבו הקים נח מזבח לאחר שיצא מן התיבה והקריב קורבן תודה לאלוהים.

עבור בני הקהילה, אתרים אלו אינם שרידים היסטוריים בלבד, אלא חלק ממסורת חיה הממשיכה להתקיים באמצעות תפילות, עליות לרגל ושמירת מצוות התורה.

החיים על ההר

עד היום מתקיימים על ההר חיי קהילה פעילים, הכוללים תפילות, עליות לרגל, שמירת חגי התורה וקיום מצוות בהתאם למסורת השומרונית. עבור בני הקהילה, זהו אינו אתר היסטורי בלבד, אלא מרכז חי של אמונה, מסורת וחיי יום־יום.

העלייה לרגל

מצוות העלייה לרגל היא אחת המצוות המרכזיות במסורת השומרונית ומתקיימת ברציפות עד ימינו. שלוש פעמים בשנה – בפסח, בשבועות ובסוכות – עולים בני הקהילה אל פסגת ההר, בהתאם למצוות התורה.

העליות מתקיימות בשעות הלילה או לפנות בוקר. המתפללים יוצאים מקריית לוזה, כשהכהנים מובילים את התפילות ונושאים עמם את ספר התורה השומרוני.

במהלך העלייה עוברים המשתתפים בין המקומות הקדושים, קוראים פרקים מן התורה, אומרים תפילות ופיוטים ומזכירים את האירועים הקשורים לכל תחנה במסורת השומרונית.

עבור בני הקהילה, אין מדובר בטקס סמלי או בשחזור היסטורי, אלא בקיום חי של מצווה הנשמרת ברציפות במשך אלפי שנים. העלייה לרגל מחברת בין כל דורות העדה – ילדים, צעירים, מבוגרים, כהנים וזקנים – ומבטאת את המשכיותה של המסורת.

זבח הפסח

זבח הפסח הוא הטקס המרכזי והמוכר ביותר של הקהילה השומרונית. הוא מתקיים מדי שנה בקריית לוזה, בערב היום הארבעה־עשר לחודש הראשון בלוח השנה השומרוני.

בני הקהילה מקיימים את מצוות קורבן הפסח בהתאם לציווי התורה. בהנהגת הכהן הגדול נערכות ההכנות לקראת הזבח, ובמועד שנקבע נשחטים הכבשים יחד. לאחר מכן הם מוכשרים, משופדים ונצלים בבורות מיוחדים שהוכנו לכך.

עם סיום הצלייה מתכנסות המשפחות לאכילת קורבן הפסח יחד עם מצות ומרורים, בהתאם למצוות התורה.

למרות שהטקס מושך מדי שנה מבקרים, חוקרים וצלמים מהארץ ומהעולם, עבור בני הקהילה מדובר בראש ובראשונה במצווה דתית ובעבודת קודש.

קריית לוזה – מרכז החיים השומרוני

קריית לוזה היא השכונה השומרונית השוכנת על פסגת ההר, ומהווה אחד משני מרכזי החיים של הקהילה השומרונית, לצד שכונת נווה פנחס שבחולון.

מאז שנות השמונים מתגוררות במקום משפחות הקהילה דרך קבע, סמוך למקומות הקדושים. המעבר אפשר לקיים חיי קהילה מלאים לצד שמירה על המסורת ועל הקשר היומיומי עם המקום הקדוש ביותר לשומרונים.

כיום כוללת קריית לוזה בתי מגורים, בתי כנסת, מוסדות קהילה, רחבת זבח הפסח ובית העלמין השומרוני. בתקופות החגים מצטרפים אל תושבי המקום גם בני הקהילה מחולון, והיישוב הופך למרכז הפעילות הדתית של העדה.

הכהן הגדול

הכהן הגדול הוא המנהיג הדתי העליון של הקהילה השומרונית, ומקום מושבו נמצא בקריית לוזה.

הוא עומד בראש חיי הדת של העדה, מוביל את התפילות והטקסים המרכזיים, מנהל את זבח הפסח, מוביל את העליות לרגל ופוסק בענייני הלכה ומסורת.

מעמדו מסמל את רציפותה של הכהונה השומרונית ואת המשך המסורת העוברת מדור לדור.

לאורך ההיסטוריה

במשך אלפי שנים שימש המקום מרכז החיים הדתיים של השומרונים. גם בתקופות של רדיפות, גזירות, המרות דת וצמצום דרמטי במספר בני הקהילה, לא נותק הקשר אליו.

השומרונים המשיכו להתפלל לכיוונו, לעלות אליו כאשר הדבר התאפשר ולשמור על קדושתו כמקום שבחר אלוהים. מסורת זו נשמרת ברציפות ומהווה אחד המאפיינים המרכזיים של הקהילה השומרונית.

ההר כיום

גם במאה ה־21 ממשיך ההר להיות מרכז חי של אמונה ומסורת. בני הקהילה מתגוררים בקריית לוזה, מתפללים בבתי הכנסת, מקיימים את חגי התורה ועולים לפסגה בשלושת הרגלים.

המקום משלב חיי קהילה פעילים, מסורת עתיקה העוברת מדור לדור ואתרים בעלי משמעות דתית עמוקה. עבור השומרונים, אין זה אתר היסטורי בלבד, אלא המקום הנבחר לעבודת אלוהים ומרכז החיים הרוחניים של העדה.

במהלך השנה מגיעים לכאן גם מבקרים רבים מהארץ ומהעולם המבקשים להכיר את המסורת השומרונית, להשתתף בסיורים מודרכים וללמוד על ההיסטוריה, האמונה ואורח החיים של אחת הקהילות העתיקות בעולם.

ביקור בהר גריזים

הר גריזים פתוח למבקרים לאורך רוב ימות השנה, ומאפשר היכרות עם המסורת, ההיסטוריה ואורח החיים של הקהילה השומרונית במקום הקדוש ביותר עבורה. כדי להכיר את ההר מנקודת המבט השומרונית, מומלץ להשתתף בסיור מודרך בהובלת בן הקהילה. במהלך הסיור ניתן ללמוד על קדושת ההר, התורה השומרונית, העליות לרגל, זבח הפסח, המקומות הקדושים והמסורת העוברת מדור לדור. סיורים מיועדים למשפחות, קבוצות, בתי ספר, מוסדות, ארגונים ומבקרים מהארץ ומחו"ל, ומומלץ לתאם אותם מראש.

💡 הידעת?

  • בני הקהילה השומרונית נוהגים לכתוב את שם ההר כמילה אחת – הרגריזים.
  • הר גריזים הוא המקום הקדוש ביותר במסורת השומרונית.
  • בנוסח התורה השומרונית מודגש הציווי להקים מזבח בהר גריזים.
  • על פי המסורת השומרונית, עקדת יצחק התרחשה בהר גריזים.
  • בני הקהילה עולים לפסגת ההר שלוש פעמים בשנה – בפסח, בשבועות ובסוכות.
  • זבח הפסח מתקיים מדי שנה בקריית לוזה שעל הר גריזים.
  • הכהן הגדול מתגורר על ההר ומנהיג ממנו את חיי הדת של הקהילה.
  • גם כיום מתקיימים בהר חיי קהילה שומרוניים פעילים.

שאלות נפוצות

היכן נמצא הר גריזים?

הר גריזים שוכן מדרום לעיר שכם, בלב הרי השומרון, ומתנשא לגובה של כ־886 מטרים מעל פני הים.

מדוע הר גריזים קדוש לשומרונים?

על פי התורה והמסורת השומרונית, הר גריזים הוא המקום שבחר אלוהים לשכן עליו את שמו, המקום הנבחר לעבודתו והמרכז הרוחני של הקהילה השומרונית.

האם הר גריזים מוזכר בתורה?

כן. הר גריזים מוזכר כמקום הברכה שאליו נצטוו בני ישראל להגיע לאחר כניסתם לארץ. במסורת השומרונית מודגש גם מעמדו כמקום הנבחר לעבודת אלוהים.

האם עקדת יצחק התקיימה בהר גריזים?

על פי המסורת השומרונית, עקדת יצחק התרחשה בהר גריזים, ובפסגת ההר מזוהים המקומות הקשורים לסיפור העקדה.

כמה פעמים בשנה עולים השומרונים לרגל?

שלוש פעמים בשנה – בחג הפסח, בחג השבועות ובחג הסוכות – בהתאם למצוות התורה.

מהו זבח הפסח השומרוני?

זוהי מצוות קורבן הפסח כפי שהיא מתוארת בתורה, המתקיימת מדי שנה בקריית לוזה שעל הר גריזים בהנהגת הכהן הגדול.

האם שומרונים חיים כיום בהר גריזים?

כן. בקריית לוזה, שעל פסגת ההר, מתגורר אחד משני הריכוזים המרכזיים של הקהילה השומרונית.

האם ניתן לבקר בהר גריזים?

כן. ניתן לבקר בהר לאורך השנה ולהשתתף בסיורים מודרכים בתיאום מראש.

רוצים להכיר את הר גריזים מקרוב?

סיור מודרך עם בן הקהילה השומרונית מעניק היכרות מעמיקה עם ההר הקדוש, קריית לוזה, זבח הפסח, העליות לרגל, התורה השומרונית ואורח החיים של העדה.

הסיורים מותאמים למשפחות, קבוצות, בתי ספר, מוסדות, ארגונים ותיירים מהארץ ומחו"ל, וכוללים הסברים מנקודת המבט השומרונית לצד ביקור במקומות המרכזיים בהר.

לפרטים נוספים ולהזמנת סיור: 054-7211876

עדכון אחרון: יולי 2026. עמוד זה נכתב ונערך על ידי גיא יהושע, בן הקהילה השומרונית, מתוך היכרות אישית עם ההיסטוריה, המסורת ואורח החיים של העדה. המידע מבוסס על התורה השומרונית, המסורת השומרונית, הידע ההיסטורי של בני הקהילה ומחקרים העוסקים בהר גריזים ובהיסטוריה של השומרונים.

דילוג לתוכן